יד ענוגה

כותב\מקור זלמן שניאור, לחן עממי ערבי 190

הוֹ יָד עֲנֻגָּה הָיְתָה לָהּ אִישׁ לֹא הֵעֵז גַּעַת בָּהּ
זוּג שְׂפָתֶיהָ שָׁנִי חֵן רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן
הוֹי אִמָּא רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן

הוֹי בִּלְחָיֶיהָ הַחַכְלִילוֹת שִׂחֵק תָּמִיד בְּרַק הַפָּז
רָעַד תָּמִיד חֵשֶק רָז בִּלְחָיֶיה הַחַכְלִילוֹת
הוֹי אִמָּא בִּלְחָיֶיה הַחַכְלִילוֹת

הוֹי אַךְ בַּלֵּיל הַהוּא הַזַּךְ עֵת שֶׁשְּׁטָפָהּ צֵל הַסְּבַךְ
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ
הוֹי אִמָּא אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ

הוֹי עַיִן שְׁחֹרָה הָיְתָה לָהּ אוֹר וָצֵל הִתְנַגְּשׁוּ בָּהּ
עַל מִצְחָהּ רַעַד עוֹד טַל הַיַּלְדוּת מָלֵא הוֹד
הוֹי אִמָּא טַל הַיַּלְדוּת מָלֵא הוֹד

קְוֻצַּת עַרְמוֹן הָיְתָה לָהּ שְׁתֵּי כְּתֵפֶיהָ כֻּסּוּ בָה
וּלְחָזָה לֹבֶן שֵׁשׁ רֵיחַ קַיִץ וִיקוֹד אֵשׁ
הוֹי אִמָּא רֵיחַ קַיִץ וִיקוֹד אֵשׁ

הוֹי וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי לֵיל חֶרֶשׁ נָשְׁקוּ צֵל אֶל צֵל
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לו אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ
הוֹי אִמָּא אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ

יד ענוגה